בגיל 25 למדתי לראשונה את ה ABC

חשיבות ידיעת השפה האנגלית.

כלכליסט | 25.10.11

בקרוב צפוי הרכב מורחב של תשעה שופטי בג"ץ לקבל החלטה בדבר עתירה לחיוב לימודי ליבה במוסדות לימוד חרדיים, שאני אחד ממגישיה, לצד פרופ' אוריאל רייכמן ופרופ' אמנון רובינשטיין.

כבר ב-2002 עתר לבג"ץ ארגון המורים בעניין דומה, ואז נפסק כי לימודי הליבה חיוניים לכל תלמיד בישראל וכי יש לאפשר שוויון הזדמנויות לכולם. בתגובה העבירו המפלגות החרדיות השולטות בקואליציה חוק עוקף בג"ץ, שעבר כביסה מילולית וכונה "חוק מוסדות חינוך תרבותיים". לפי חוק זה, החלטת בג"ץ לא תיושם בקרב מוסדות החינוך החרדיים.

עם הגשת העתירה והדיון בה שנערך באחרונה, נפלה בחלקנו הזדמנות היסטורית וערכית לתקן את העוול שרבים מבני המגזר החרדי סובלים ממנו קשות. בעתירה לא ביקשנו לפעול מתוך כפייה כוחנית, אלא לעשות שימוש בזכות הלגיטימית ביותר שיש במדינה מתוקנת - תקציב המדינה. המשוואה פשוטה למדי: רק מי שילמד לימודי ליבה - יזכה ליהנות מתקציב משרד החינוך - שכן לימודי הליבה אינם רק מצבור של ידע חיוני לכל אדם בחברה מודרנית, אלא שאי-לימוד מקצועות הליבה מנציח את העוני במגזר החרדי ומהווה סיבה ישירה לשיעור המועט של החרדים המשתלבים במעגל העבודה במשק הישראלי.

כחרדי לשעבר שיצא בשאלה, היה מפגשי הראשון עם שערי ההשכלה הגבוהה בגדר חוויה קשה. קשה להסביר לאדם חילוני מהו העול הכבד הרובץ על אדם כמוני כאשר הוא נתקל לראשונה בחייו במקצועות בסיסיים כמו מתמטיקה, אנגלית, ספרות, מדעים ואפילו השפה העברית. בשנה הראשונה ללימודי התואר הראשון עברתי בהצלחה את כל הקורסים, למעט אחד שבו נכשלתי שוב ושוב - אנגלית. מיותר לציין שבגיל 25 ראיתי בפעם הראשונה בחיי את אותיות הא"ב הלועזיות.

המקרה שלי ממחיש עד כמה קשה להשלים את הפערים האדירים בהשכלה שנוצרים כתוצאה מהיעדר לימודי הליבה. אבל הבעיה לא נוגעת רק ליוצאים בשאלה, אלא גם לחרדים שבוחרים להמשיך לחיות את אורח החיים החרדי, ועם זאת משתוקקים לרכוש השכלה גבוהה כדי לכלכל את משפחותיהם בכבוד. המחאה החברתית עסקה רבות במעמד הביניים שנושא על גבו את הנטל החברתי והכלכלי בכך שהוא משרת בצה"ל, עובד ומשלם מסים. דווקא העתירה זו, אם תתקבל, היא המפתח לשינוי החברתי שרבים מאתנו מייחלים לו.

אם גם במגזר החרדי ילמדו התלמידים מקצוע כמו אזרחות ויבינו את האחריות החברתית והאזרחית שלהם כלפי כלל החברה והמדינה, זה עשוי לפתוח צוהר למילוי חובתם האזרחית כלפי המדינה. לאחר מכן, מי מהם שיהיה מעוניין בלימודים אקדמיים - יוכל לעשות זאת ללא כל קושי. מי מהם שירצה להמשיך בלימודי הקודש - אף אחד לא ימנע זאת ממנו. העתירה אינה מדברת רק בשוויון בחובות, אלא גם בשוויון בזכויות.

לתלמידים במגזר החרדי מגיע שתישמר זכותם העתידית ללמוד ולהשכיל ולהשתלב בשוק העבודה אם וכאשר ירצו בכך בעתיד. כמדינה מתוקנת עלינו לדאוג שאופציית ההשכלה הגבוהה לא תישאר סגורה בפני אותם תלמידים. השורה התחתונה חייבת להיות שכולנו אזרחים שווים שנושאים בנטל החובות, אך גם מקבלים את מלוא הזכויות.

הכותב הוא סטודנט למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה

העתיד שלך מתחיל כאן!

השאר פרטים לקביעת פגישת ייעוץ חינם